הסיבות לפגיעה כלייתית חריפה מגוונות, ורבות מהן ניתנות למניעה, במיוחד כאשר הגורם הוא חשיפה לתרופות וחומרים הנמצאים בשימוש נרחב ונפוץ מאוד, לעיתים מבלי מודעות לסכנות הטמונות בהם.

ישנן סיבות רבות ומגוונות לפגיעה כלייתי חריפה וברשימה זו נתרכז בגורמים הנמצאים בשימוש נרחב מאוד באוכלוסייה הכללית ומהווים חלק ניכר מהמקרים של אי ספיקת כליות חריפה באוכלוסיה זו ובחולים בסיכון בפרט.

משככי כאב מסוג נוגדי דלקת ללא סטרואידים

התרופות נוגדות הכאבים והדלקת שאינן מכילות סטרואידים הן מהתרופות הנפוצות ביותר בשימוש. תרופות אלו נמכרות ברובן בבתי המרקחת ורשתות הפארם ללא צורך במרשם רופא.

דוגמאות לתרופות מקבוצה זו הן: נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן, ארקוקסיה ואטופן.

אנשים רבים צורכים תרופות אלו בכמויות גדולות ובמשך תקופות ממושכות, ללא כל פיקוח או מעקב רפואי, ופעמים רבות ללא אינדיקציות ברורות לכך. 

יש להימנע מנטילת תכשירים אלו במינונים גבוהים ולתקופות ממושכות אין ליטול תכשירים אלו במצבים של התייבשות או מצבים בהם קיים סיכון להתייבשות. באנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון יש להימנע ככל הניתן משימוש בתרופות אלו, ובודאי שאין ליטול אותן ללא הנחיית רופא. באנשים עם מחלת כליות בסיסית, יש להימנע באופן מוחלט משימוש בתרופות אלו.


תרופות אנטיביוטיות

תרופות אנטיביוטיות מסוגים שונים עלולות לגרום לפגיעה כלייתית חריפה. חלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות העלולות לפגוע בכליות הן כאלו הניתנות בבית החולים תוך אשפוז בעירוי דרך הווריד, אולם גם אנטיביוטיקות פשוטות ונפוצות מאוד בשימוש - כמו המוקסיפן, זינאט, צפורל, ולמעשה כל אנטיביוטיקה אחרת - עלולות לגרום לכך לעיתים.


יש להימנע משימוש עודף בתרופות אנטיביוטיות מכל הסוגים ללא אינדיקציות רפואיות ברורות המחייבות טיפול אנטיביוטי. יש לנסות ולבסס את הטיפול בהתאם לחיידקים ולרגישותם. אין ליטול אנטיביוטיקות ללא הנחיה מפורשת של הנפרולוג. יש לקבל טיפול אנטיביוטי במינון הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר ההכרחי.


חוקנים ומשלשלים

אנשים רבים עוברים היום קולונוסקופיה כחלק מבדיקות הסקר המומלצות לאבחון סרטן המעי הגס. כחלק מההכנה לבדיקה מקובל להשתמש בתכשירים שמטרתם לרוקן את המעי ולגרום לשלשולים, כגון חוקנים מסוג fleet enema וחומר משלשל הקרוי סופודקס.

חוקנים נמצאים גם בשימוש נפוץ מאוד בקרב אוכלוסיית הקשישים, הסובלים לעיתים קרובות מבעיות של עצירות, ואלו גם האנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית משנית לכך.

קיים גם מספר לא מבוטל של אנשים המשתמשים בחוקנים וחומרים משלשלים אלו ללא שום אינדיקציה רפואית, בין היתר כחלק מ"דיאטות" למיניהן, הפרעות אכילה או טיפולים לא קונבנציונליים לצורך "ניקוי הגוף". אנשים אלו צורכים כמויות גדולות ובלתי מבוקרות של חומרים אלו, ונמצאים בסיכון קטן לא פחות לפגיעה כלייתית.

כל התכשירים הללו מכילים כמויות גדולות מאוד של זרחן, שבשנים האחרונות ידוע כי הוא לכשעצמו גורם לשקיעתו עם סידן בכליות, לגרום לפגיעה כלייתית חריפה שעלולה להיות לעיתים בלתי הפיכה ולהוביל אפילו לצורך בדיאליזה או השתלת כליה.

מי בסיכון? האוכלוסייה העיקרית הנמצאת בסיכון לפגיעה כלייתית היא בני 65 ומעלה, וכמובן חולים במחלת כליות בסיסית, בסוכרת, במחלות לב וכן אנשים הצורכים כמויות גדולות של חומרים אלו על בסיס מתמשך.

יש להימנע משימוש בחוקנים או סופודקס באנשים מבוגרים, ובמיוחד באנשים עם מחלת כליות בסיסית. יש להשתמש בחומרים חלופיים כהכנה לקולונוסקופיה, כגון שימוש בחומר הקרוי "מרוקן", שאינו גורם לפגיעה כלייתית. ניתן להשתמש בתרופות משלשלות מסוגים אחרים, ואם מעוניינים לבצע חוקן בכל זאת, להגביל זאת לחוקנים המבוססים בעיקר על מים.


חומרי ניגוד

אנשים רבים מופנים לביצוע של בדיקות הדמיה שונות, המצריכות הזרקה של חומר ניגוד המבוסס על יוד. מדובר בעיקר על בדיקות CT שנעשות לחלקי הגוף השונים ולעיתים גם צנתורים שונים. חשיפה לחומר ניגוד במינונים גבוהים או חוזרים, ובמיוחד בחולים בקבוצות הסיכון, עלולה לגרום לפגיעה כלייתית חריפה, לעיתים כזו המצריכה אפילו ביצוע דיאליזה.

יש להימנע מביצוע בדיקות מיותרות. באנשים עם פגיעה כלייתית קיימת יש לנסות ולבצע בדיקות הדמיה חלופיות שאינן מצריכות חשיפה ליוד. כאשר אין ברירה והבדיקה חיונית, יש לקבל הכנה מתאימה, שכוללת בעיקר עירוי של נוזלים לפני ואחרי הבדיקה. לעיתים יש להפסיק טרם הבדיקה תרופות מסוימות, כגון גלוקופאג' בחולים עם סוכרת, מעכבי ACE להורדת לחץ הדם, משתנים כגון פוסיד או דיזותיאזיד ועוד. יש לקבל הנחיות מדויקות מהנפרולוג לפני חשיפה לחומר הניגוד. חשוב גם ליידע את הרופא המבצע את הבדיקה אם קיימת מחלת כליות בסיסית.

הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה ומנהלת קהילות לחץ דם וכליות ברשת הבריאות החברתית "כמוני"

        המאמר הנו של ד"ר נעמי לוין-יינה מתוך אתר דוקוטורים


להלן קישור למאמר המקורי    https://www.doctors.co.il/medical-articles/201796/